כשאתם נכנסים לאתר של חיתולי בייבי קואלה וגולשים בין שלל התמונות הצבעוניות של החיתולים, חשוב לי שתדעו שמאחורי כל חיתול עומד מישהו שעבד, גזר, התאים, טיקטק ותפר לכם אותו באופן אישי, אחד-אחד, בואו להכיר אותנו
מאחורי כל חיתול וחיתול של בייבי קואלה יש עולם שלם שהייתי שמחה לשתף אתכם בו. אז הכל מתחיל עוד הרבה הרבה לפני הגזירה ובחירת הבד, הכל מתחיל בעבודה קשה ומדויקת על עיצוב הגזרה, זו שנותנת לחיתול את העיצוב הייחודי שלו.
כשחיתלתי את אבגיל, הבת הבכורה שלי, יצא לי לרכוש הרבה סוגי חיתולים של חברות שונות. התנסיתי במגוון שיטות החתלה כי פשוט נסחפתי לעולם חיתולי הבד, התמכרתי קשות ולא יכולתי לעצור.
כשאבגיל נכנסה למסגרת הבנתי שהכי קל ופשוט יהיה לרכוש חיתולי כיס עם סקוטש. בימים ההם, לא היה מבחר כמו שיש היום בישראל ונאלצתי לחפש בחו"ל. האופציות שמצאתי לא "עשו" לי את זה ואז התחלתי לחשוב על תפירת חיתולים בעצמי.
רכשתי מכונה, הורדתי גזרה חינמית, רכשתי בדים בחו"ל וסקוטשים והתחלתי לתפור, פשוט ככה. החיתולים הראשונים עם הגזרה החינמית היו לא משהו, אבל הייתי מאושרת, כי הם היו מעשי ידי והתאימו בול למה שחיפשתי. לאט לאט התחלתי להיכנס יותר לעולם התפירה והחלטתי לעצב בעצמי את הגזרה.
המזל הגדול הוא שאבא שלי גרפיקאי והוא עזר לי בכל עבודת השרטוט המורכבת. לפעמים חיתול יכול להיות גרוע רק בגלל חצי ס"מ שלא היה במקום. בהתחלה תפרתי חיתולים בסגנון אחד ואז שיניתי ושוב ושוב ושוב. היו עשרות שינויים וסגנונות עיצוב שונים שניסיתי עד שהגעתי לעיצוב הנוכחי: כיס נפתח מקדימה, פס PUL בבטן, כנפיים ארוכות עם שורה אחת של טיקטקים וארבע שורות של טיקטקים (נקרא גם רייז) לשינוי גודל כללי של החיתול שיתאים מגיל לידה ועד הפרידה מהחיתול, מפתח רחב באגן שיכול להתאים לכל רפידה וגומי רחב מאחורה.
במקביל לעבודת הפיתוח הארוכה התחלתי לחפש אחר בדים איכותיים, כאלו שיעשו שמח להורים ולאו דווקא בהדפסים תינוקיים (שגם אותם אני אוהבת, אבל תכלס, ביננו, אנחנו קונים את החיתולים כי אנחנו אוהבים את הפרינטים).
אז איך נולד חיתול?
קודם כל פורשים את הבד, דבר שלוקח לא מעט זמן. מסמנים את הדוגמה וגוזרים, גם זה לוקח הרבה זמן וצריך להיעשות בצורה מדויקת. מסמנים את המיקום של הטיקטקים. עושים חורים במקומות המסומנים לצורך הכנסת הטיקטק. לשמחתי התחדשנו במכונת טיקטקים, היא לא מטקטקת אוטומטית, אבל לפחות אני לא צריכה יותר לעבוד פיזית קשה מאוד על מעיכת כל טיקטק וטיקטק.
את שלב הטיקטוק אני עושה בדרך כלל בשיתוף פעולה מדהים עם בעלי גלעד. אני מכינה את החורים והוא מכניס את הטיקטקים ועובד עם המכונה (זמן האיכות שלנו בלילות), עד לפני זמן לא רב הוא היה אחראי על המכשיר השולחני של הטיקטקים ושודרג למכשיר החשמלי.
האמת, בחירת הצבעים של הטיקטקים לא פחות קשה כי יש לי כל כך הרבה אופציות וגוונים שלפעמים קשה לבחור, אבל על זה אספר לכם בפוסט אחר.
לפעמים הצבעים של הטיקטקים משתנים בין החיתולים בהתאם למקטע הגזירה של הבד.
אם הזמינו חיתול עם סקוטש אני מכינה סקוטשים, זכר ונקבה לפי המידות הרצויות וגוזרת אותם בעדינות אחד אחד שלא ישרטו את עורו העדין של התינוק.
כעת יש לי בד עם טיקטקים מוכנים, אליו אני מצרפת בד דריי פיט, שגם אותו גזרתי מראש בצבע מתאים או PUL (אם זה כיסוי) וכל מה שנותר לעשות הוא לבצע את עבודת התפירה.
עד לא מזמן נהגתי לתפור הכל בעצמי אבל עם הולדת בתי הקטנה, איילה, הבנתי שאני לא יכולה גם להיות אמא במשרה מלאה (איילה נשארה איתי חצי שנה בבית), גם לנהל עסק על כל המשתמע מכך וגם לתפור חיתולים ולכן הכשרתי תופרת מדהימה שמסייעת לי מאוד.
אחרי שהחיתול מוכן, אני מוסיפה לו את הטיקטקים המיוחדים שלי בכנפיים הסוגרות של החיתול, אורזת אותו הכי יפה שניתן (כי זו מתנה הכי שווה שקניתם לעצמכם) ושולחת. הרבה פעמים לקוחות מבקשים ממני בקשות מיוחדות וזה הדבר שהכי כיף לי לעשות, בגלל שאני יכולה! בניגוד לחיתולים מוכנים מראש, אני יוצרת כל חיתול וחיתול ולכן יכולה לעשות הרבה דברים שלא תמצאו במקום אחר. כל חיתול שיוצא החוצה הוא כמו בייבי קואלה קטן שלי ולכן אני מרגישה מחויבות למוצר שלי ונותנת עליו אחריות. אני אוהבת את מה שאני יוצרת ומרגישה שלמהפכת חיתולי הבד הרב פעמיים מצטרפים לאט לאט יותר ויותר אנשים ויש להם את האפשרות לרכוש עבודת יד כחול לבן. מצד אחד להנות מחיתול שנתפר עם המון השקעה ואהבה עם החומרים הכי טובים שיש ומצד שני לתמוך בעסק ישראלי.
אם הגעתם עד לפה אז כל הכבוד! תמשיכו לתמוך בנו, להזמין ולהביע את התמיכה והאהבה, גם בפייסבוק וגם באינסטגרם, זה נותן לנו המון כוחות להמשיך ולעשות למען הקהילה המדהימה שנוצרה פה בישראל.
שלכם,
דגנית אמא קואלה (וגם אמא של אבגיל, איילה וקשת)
